י״ט בתשרי ה׳תש״פ (18/10/19) ,יואל בן-נון
נשיא הוועד הציבורי להעלאת שארית יהודי אתיופיה
מאיר שמגר החל את דרכו בהתנדבות כאשר התגייס לפלמ”ח, ואחר כך לאצ”ל – רק אחר כך הוביל את מערכת המשפט הישראלית מן האחריות העליונה על פרקליטות צה”ל והמדינה, ועד לנשיאות בית המשפט העליון – אחרי שהשתחרר מכל תפקידיו הרשמיים ומכל ועדות החקירה הממלכתיות שניהל, חזר להתנדב, ועמד (בכל השנים האחרונות) בראש הוועד הציבורי להעלאת שארית יהודי אתיופיה; שם פגשתי בו, וביושר לבבו, בכל דיון –
פעם אחת אמר לי:
בכל ארץ אחרת היינו שמחים מאד לגלות עוד מאות אלפי צאצאים של יהודים (בלשון חוק השבות, ‘בן ונכד של יהודי’), ששבים ליהדותם ורוצים לעלות ארצה, ואף היינו חוגגים את עלייתם; אני מצטער (כך אמר) על המוני היהודים שהתבוללו ואבדו מאיתנו בספרד כמו באתיופיה, ובארצות רבות אחרות, אבל כל מי שניתן להשיבו ורוצה לעלות, חובה עלינו להעלותו.
בזכותו של מאיר שמגר ז”ל הצלחנו להעלות לארץ כ-90 אחוז משארית יהודי אתיופיה, שאבות אבותיהם התנצרו בלחץ הגלות, אך שמרו על קהילותיהם בלי התבוללות בכפרים משלהם, וצאצאיהם שבו ליהדותם. בכל ליבנו קיווינו, שהשופט (בדימוס) שמגר יזכה לראות את משפט המדינה ומשפט ההיסטוריה מתקיימים עם אחרוני העולים; אבל אנו, חברי הוועד הציבורי, נמשיך בדרך שאותה הוביל מאיר שמגר ברוחו הציונית הגדולה, גם מתוך נאמנות לזכרו.