אל מול "כתף יריחו" (הר קרנטל)
"כתף יריחו" נזכר בספר יהושע על הגבול הצפוני של שבט בנימין עם שבט אפרים – יריחו הייתה בתחום בנימין –
בהר הזה, באמצע המצוק, יש מערה גדולה שבה אפשר לשבת ולצפות על תל יריחו ועל כל המרחב עד הירדן ומזרחה - למערה הזאת קראנו 'מערת המרגלים' כי רחב שלחה לשם את שני המרגלים מחומת יריחו באומרה להם: "ההרה לכו פן יפגעו בכם הרדפים ונחבתם שמה שלשת ימים עד שוב הרדפים, ואחר תלכו לדרככם" – המערה הזאת היא המקום היחיד בהר הזה למחבוא כזה עם תצפית מלאה, ומורה ותיקה שהגיעה עם קבוצה לשם פלטה בהתרגשות: 'וואוו, זה באמת היה'!
באותה מערה גדולה, בראש קיר הסלע, נמצאה מערת מסתור עמוקה (שאפשר רק לזחול לאורכה) ובה נמצאו 6 שלדים של יהודים (לפי האיגרת שנמצאה) מימי לאורכה – פרופ' חנן אשל ז"ל שחפר שם, ביקש ממני (בסוף החפירה) לקבור את העצמות – בזוכרי את ההלכה "מת מצוה קונה מקומו" ולאחר כ-1850 שנה, זכיתי לקיים "ברוך... הטוב והמטיב – שניתנו הרוגי ביתר לקבורה" – זחלתי עד לקצה, בחרתי כוך, וחברי הקבוצה ליקטו את כל העצמות שמצאו והביאו אל הכוך – מעל העצמות הנחתי את ששת הראשים, אמרתי תפילה וזחלתי החוצה – "ברוך השם... הטוב והמטיב". מרד ביתר ('בר-כוכבא') – הם מתו במערה, ועצמותיהם נמצאו מפוזרות