ארץ ירדן וחרמונים
החרמון ומרגלותיו
מקורות: מלחמות הבשן ונחלת חצי מנשה – דברים (פרק ג' וסוף פרק ד'); יהושע (י"א, תחילת י"ב, ותחילת י"ג); דברי-הימים-א (ה' כג); "מארץ ירדן וחרמונים" (תהילים מ"ב ז); "כטל חרמון" (תהילים קל"ג ג); "תבור וחרמון בשמך ירננו" (תהילים פ"ט יב-טו); "תשורי מראש אמנה, מראש שניר וחרמון ..." (שיר-השירים ד' ח-ט, ועד ה' א, בהקבלה ל-ז' ה).
שאלות למחשבה ולעיון:
• מדוע השתדל משה (בדברים ג' ט, גם מפי צידֹנים; ובד' מח) להזכיר את שמותיו האחרים של ההר – שִׂריון / שְׂניר / שׂיאון – האם יש בעיה בשם חרמון? (מלשון 'חרם'?) –
• מה משותף לשמות 'שריון', 'שניר', 'שיאון', אשר שונה מהשם 'חרמון'?
• מה הקשר הרעיוני במזמורי תהילים (מ"ב; פ"ט; קל"ג) בין החרמון לבין הר ציון וירושלים? • מה הקשר בשיר-השירים בין חרמון ולבנון, טיולים בארץ, אהבה וחתונה?
• מדוע נחשב החרמון, בתורה, כגבול צפון-מזרחי של הארץ?
• אלו מקומות נזכרו סביב החרמון ולמרגלותיו?
• מה אפשר ללמוד על רמת הגולן מן התיאורים האלה?
• מה משותף ומיוחד לתבור ולחרמון (מכל הרי הצפון) במזמור תהילים (פ"ט)?
מפלי הגולן – מקורות: "ולדן אמר: דן גור אריה – יזנק מן הבשן" (דברים ל"ג כב) – ותרגם אונקלוס (בתרגום חוזר לעברית): "דן תקיף (=חזק) כגור אריות – ארצו שותה מהנחלים הנופלים מהבשן".(תהילים מ"ב ז-ח) – "א-להי, עָלַי נפשי תִּשתּוֹחָח, על כן אֶזכּרךָ מארץ ירדן, וחֶרמוֹנים מהר מִצעָר – תהום אל תהום קורא לקול צִנּוֹרֶיךָ (=מַפָּלֶיךָ), כל מִשבָּרֶיךָ וגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ". ['צנור' = אשד, מפל מים; רק במאוחר הועבר למה שמוביל את המים]. שאלות למחשבה ולעיון:
• מברכת משה לדן נראה, שמקומו של שבט דן בצפון הוא טבעי וראשוני, כמו גם קרבתו לשבטי אשר ונפתלי (=דגל מחנה בני דן, במדבר ב' / י') – תיאור זה נראה כסותר את סיפורם של בני דן בספר שופטים (י"ח; וכן ביהושע י"ט מז) – איך ניתן לפרש סתירה זו?
• מדוע משורר תהילים חש חרדה כטובע, נוכח מפלי המים בארץ ירדן וחרמונים, כמו מול משברי ים וגליו? (ראו גם תהילים ס"ט; תחושות הפוכות ראו בתהילים צ"ג וסוף צ"ח).
תצפיות מטולה ומשגב-עם לעבר מרג' (=עמק) עיון, ועל תל אָבֵל ומפל 'התנור'.תצפיות מטולה ומשגב-עם לעבר מרג' (=עמק) עיון, ועל תל אָבֵל ומפל 'התנור'.
מקורות: (מלכים-א ט"ו טז-כב, ובייחוד פסוק כ): "וישמע בן הדד אל המלך אסא, וישלח את שרי החיָלים אשר לו על ערי ישראל, ויַך את עִיּוֹן ואת דן ואת אָבֵל בית מעכה (בדברי-הימים-ב ט"ז, ד – "אָבֵל מים"), ואת כל כִּנרוֹת על כל ארץ יהודה".(מלכים-ב ח-לא, ובייחוד פסוק כט): "בימי פקח מלך ישראל, בא תִּגלַת פִּלאֶסֶר מלך אשור, ויקח את עִיּוֹן ואת אָבֵל בית מעכה, ואת יָנוֹח ואת קֶדֶש ואת חצור, ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי, וַיַּגְלֵם אשורה".
שאלות למחשבה ולעיון:
• מה הביא מלך יהודי מבית דוד, לשלוח שוחד למלך ארמי מסוריה, כדי שיכה ויכבוש את ערי ישראל מעיון ודן עד הכינרת? מה היתה תגובת הנבואה (דברי-הימים-ב ט"ז, ז-י), והמלך?
• מה דומה ומה שונה בין הכיבוש הארמי לכיבוש האשורי? מה דומה ומה שונה באירועים שקדמו והביאו לחורבן?
• מה אפשר ללמוד על מלחמת אחים וחורבן הארץ?
תל דן שער כנעני שנתגלה בשלמותו, והוא מימי האבות; במה ישראלית בנויה אבני גזית, ומעלות (= מדרגות) עולות אליה, מימי ממלכת ישראל; שער ישראלי וכתובת ארמית מנופצת, שמזכירה את 'מלך ישראל' ואת 'מלך ביתדוד'.
מקורות:
(בראשית י"ד יד): "... וירדֹף עד דן" (לפי גישת רש"י לפסוק, וגם לפסוק ז, השמות בפרק 'על שם העתיד', לעומת רמב"ן לפסוק ז, שמפרש לפי התקופה);(דברים ל"ד א): "ויעל משה .. אל הר נבו ... וַיַראֵהוּ ה' את כל הארץ, את הגלעד עד דן".(יהושע י"ט מז; שופטים י"ח כולו) – עליית שבט דן צפונה, כיבוש ליש/לשם, וקריאתה "בשם דן אביהם" (שופטים י"ח כט); (?) "... ודן למה יגור אניות – אשר ישב לחוף ימים, ועל מפרציו ישכון" (שופטים ה' יז); גבולות היישוב הישראלי בארץ – (שופטים כ' א): "למִדן ועד באר שבע" / (שמואל-א ג' כ): "וַיֵדַע כל ישראל מדן עד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא לה' " / (שמואל-ב ג' י), במלכות דוד / (שמואל-ב י"ז יא), במרד אבשלום; במפקד דוד ויואב, (שמואל-ב כ"ד ב, טו; ובפסוק ו: "דנה יען" = דן ועיון); (מלכים-א ה' ה), במלכות שלמה / (דברי-הימים-ב ל' ה), בפסח חזקיהו.(מלכים-א י"ב כח-ל), עגלי הזהב שעשה ירבעם בן נבט, בפילוג המלוכה, בבית-אל ובדן; ושוב אחרי מהפכת יהוא (מלכים-ב י' כט); תוכחות הנביאים נגד חטאי העגלים (הושע ח' ה-ו; י' ה-ו; י"ג ב; עמוס ז' ט-יז; ח' יד, ט' א); (מלכים-א ט"ו כ) כיבושי ארם – עיון, דן, אבל בית מעכה; (מלכים-ב י"ג כה; ט"ו כט; והשוו מלכים-ב י"ג מפסוק יד) – השבת ערי ישראל על ידי המלך יואש; (ירמיהו ד' טו; ח' טז) – תחילת כיבוש הארץ על ידי צבאות בבל: "מדן נשמע נחרת סוסיו...".
שאלות למחשבה ולעיון
• האם 'דן' של אברהם היא העיר ליש שנכבשה על ידי בני דן רק בימי השופטים?
• האם שמה היה 'דן' כבר בימי האבות? (השער הכנעני מעיד על עיר בצורה כבר בימי האבות);
• גם בברכת משה "דן ... יזנק מן הבשן", ובתצפית משה נזכרת 'דן' כקצה 'הגלעד' – האם זו תצפית נוף העתיד?
• מדוע עלה שבט דן צפונה, ומה רמוז בשכנותו לשבטי אשר ונפתלי (במדבר ב' וי')?
• האם היו לשבטי דן ונפתלי בצפון קשרים עם הפניקים? מה פירוש "ודן למה יגור אניות" בשירת דבורה? (ראו מלכים-א ה' מ-טו; מלכים-א ז' יג-יד, והשוו דברי-הימים-ב ב' בייחוד יג).
• מדוע נחשב 'דן' כגבול הצפוני של היישוב הישראלי? (אָבֵל בית מעכה ועִיוֹן צפוניים יותר);
• מדוע בנו את הבמה הישראלית באבני גזית ומעלות (=מדרגות) בצורה המנוגדת בעליל למצוות התורה (שמות סוף כ')?
• מה המשמעות של מקדשי ביתאל ודן כמסמני הגבולות של ממלכת ישראל?
• מה ההבדלים בין תפישה זו לבין בית ה' האחד, בירושלים?
• מה הקשר בין הפולחן בדן ובבאר שבע? (ראו עמוס ה' ה, ופרק ח' יד);
• איזה מלך ארמי יכול היה להציב בדן מצבת ניצחון על מלך ישראל ועל מלך 'ביתדוד'?
• איזה מלך ישראלי יכול היה לנפץ מצבה זו ולשלב את שרידיה בשער חדש בדן?
טיילת הירדן ליד כפר בלום הטיילת משובצת פסוקי תנ"ך הקשורים לירדן לכל אורכו – כדאי למצוא את הפסוקים המלאים בתנ"ך, ולבחון – אלו פסוקים קרובים לאזור, ואלו רחוקים?
שמורת החוּלה, ותצפית נדידת העופות הגדולה בשמי הארץ
מקורות "מֵי מֵרוֹם" (יהושע י"א) אינם יכולים להיות בהרי הגליל, שאינם מתאימים לשטח כינוס לחילות רכב; עמק החולה קרוב ונוח לחצור ומתאים לכינוס רכב, אבל רחוק מערי החוף ששלחו רכב; לכן מסתבר הזיהוי של "מֵי מֵרום" ברמות יששכר, משם רצו לתקוף דרומה עד יריחו. אך יהושע הפתיע אותם במקום כינוסם, והם ברחו צפונה לבקעת הלבנון, ומערבה-צפונה עד צידון רבה (שם ז-ח). פיצול הבריחה מצביע גם הוא על אזור העמקים, שממנו אפשר לברוח לשני הכיוונים.
שאלות למחשבה ולעיון:
• מה ההיגיון בהצעת הזיהוי של החוּלה עם "מֵי מֵרוֹם"? מה הבעיות? (יהושע י"א, וראו להלן בפרק על תל חצור);
• "גם חסידה בשמים ידעה מועדיה, ותֹר וסיס ועָגוּר שמרו את עֵת בֹּאָנָה, ועמי לא ידעו את משפט ה' " (ירמיהו ח' ז) – משטר נדידת העופות הממושמעים, והתצפית בו – מה משמעותו בתוכחה הנבואית? – ובתורה – מה הקשר בין חוקיות הבריאה, לבין מוסר ודת?
• עולם החי והצומח במקרא (ראו הרי הגליל להלן), בדגש על צמחי מים, חיות ביצה, ועופות. כ-500 מיליון ציפורים עוברות בשמי הארץ – הגשר בין היבשות – פעמיים בשנה, בשקט ובדיוק מופלא – מתוכן 'רק' כ-500 אלף חסידות – בכל העולם יש רק עוד שני מעברים כאלה – בגיברלטר עוברות הרבה פחות ציפורים, ובפנמה עוברות יותר – אבל בארץ ישראל עברה גם כל ההיסטוריה האנושית, ולכן היא יחידה בעולם!