שאלות למחשבה ולעיון:
"ביום השלישי וַיִשָׂא אברהם את עיניו וַיַרא את המקום מֵרָחֹק" (בראשית כ"ב, ד);
"... ויקם וילך [מבית לחם] וַיָבֹא עד נֹכַח יבוס היא ירושלִַם ...; הם עם יבוס והיום רַד מאד, ויאמר הנער אל אדֹניו: לכה נא ונָסוּרה אל עיר היבוסי הזאת, ונָלין בָּהּ; ויאמר אליו אדֹניו: לא נָסוּר אל עיר נכרי אשר לא מבני ישראל הֵמה – ועברנו עד גבעה; ... או בָרָמה" (שופטים י"ט, י-יג);
- האם אפשר לדעת היכן השאיר אברהם את נעריו עם החמור?
- איפה ממשיכה הדרך אל הר ה' ב"ארץ המֹריה"?
- מהיכן נשא יצחק את "עצי הָעֹלה" על גבו?
והיכן שאל יצחק את שאלתו היחידה (ב-6 מילים)?
- מי צדק ביחס ל"עיר היבוסי הזאת" – הנער או "אדֹניו"?
היכן ממשיכה הדרך אל "גבעה", ואל "הָרָמה"?
- מדוע הדרך הראשית לא ירדה אל מעיין הגיחון?
- מדוע נשארה "ירושלִַם" "עיר נכרי אשר לא מבני ישראל הֵמה", עד ימי דוד?
- מה הפך אותה לעיר שכל עם ישראל, ורבים בעולם, נושאים אליה עיניים?