שאלות למחשבה ולעיון:
"ודוד עֹלֶה במעלה הזיתים..." (שמואל-ב ט"ו, ל) – ראו להלן, כפר השילוח.
"... ויעל כבוד ה' מֵעל תוך העיר – וַיַעמֹד על ההר אשר מקדם לעיר [בסילוק שלפני החורבן];
ורוח נְשָׂאַתני וַתְביאֵני כַשְׂדימה אל הגולה ..." (יחזקאל י"א, כג-כד);
"והנה כבוד א-להי ישראל בא מִדרך הקדים, וקולו כקול מים רבים והארץ האירה מכבֹדו;
וכמראה המראה אשר ראיתי... בְּבֹאי לשַחֵת את העיר...;
וכבוד ה' בא אל הבית דרך שער אשר פניו דרך הקָדים" (=שער המזרח; יחזקאל מ"ג, ב-ד);
"ואספתי את כל הגוים אל ירושלִַם למלחמה ...;
ויצא ה' ונלחם בגוים ההם כיום הִלָחֲמוֹ ביום קרב;
ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלִַם מִקֶדֶם,
ונִבקַע הר הזיתים מֵחֶציוֹ מזרחה וָיָמה גֵיא גדולה מאד, וּמָש חצי ההר צפונה וחציו נֶגבָּה;
ונַסְתֶם גֵיא הָרַי, כי יגיע גֵי הרים אל אָצַל (הנחל הנקרא אָצַל כיום, יורד מטיילת הנציב לקדרון), ונַסתֶם כאשר נַסתֶם מפני הרעש בימי עֻזִיה מלך יהודה [תחילת סילוק השכינה; ישעיהו ו'],
ובא ה' א-להי – כל קדושים עמך; ...; והיה ביום ההוא יֵצאוּ מים חיים מירושלם,
חֶציָם אל הים הקדמוני (=ים המלח), וחֶציָם אל הים האחרון (=המערבי) –
בקיץ ובחֹרף יהיה;
והיה ה' למלך על כל הארץ – ביום ההוא יהיה ה' אחד, ושמו אחד" (זכריה י"ד, ג-ט);
- מדוע השער העיקרי של בית המקדש ושל הר הבית (כמו במשכן שבתורה) פונה 'קדימה/קֵדמה/קדים'? מדוע קודש הקודשים תמיד במערב?
- הנביא יחזקאל (ח', טז; במראות סילוק השכינה) מתאר טעות חמורה בבית המקדש, כש-25 אנשים חשובים הפנו את "אחריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה" והשתחוו לשמש (כנראה בזריחה; וכך בכנסיות) –
מה יש ללמוד מזה על תפילה לכיוון מערב, כמו במקדש?
- מה ניתן ללמוד מזה על תפילת 'ותיקין' עם הנץ החמה, ובמיוחד מהר הזיתים?
- איך זה מתקשר עם כניסת השבת והחגים משקיעת החמה בערב?
- נסו להבין את חשיבותו של הר הזיתים בנבואות סילוק השכינה, ובנבואות חזרתה בעתיד – איך זה השפיע על בית העלמין היהודי העתיק והמתחדש במורד המערבי של הר הזיתים?
- האם הר הבית נראה בעיניים כמו מזבח ענק, ועיר דוד עולה אליו כמו כבש באלכסון (כמו שהציעה לי פעם תלמידה חשובה)?
- לפי כל זה, מה המשמעות של בקיעת הר הזיתים בנבואת זכריה, עם פריצת חומת ההרים מסביב לירושלים, ופריחת המדבר וים המלח?
- איך כל זה קשור למלכות "ה' אחד ושמו אחד"?